תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ח סימן י״ג

עוד נ"ל דאין לדון כלל על אמירתו אז. דהרי באמת דברי הרא"ש פ' י"נ מוקשים במה דהקשה ממתני' דקדושין שניהם אומרים על עובר שבמעיה, הא כמו דניחא ליה להרא"ש שם בההיא דבני ב"ג. דמיירי בהכרת בכורה הן כפי דעת הרב פילא ני' דבאומר בני זה בכור. כיון דנאמן לומר שזה בכורו נאמן ג"כ שהוא ב"ג. והן כפי שרציתי לומר דמיירי בידוע לנו שהיא גרושה וא"י לנו אימת נשא אותה זה, אם תוך ג' חדשים לגרושי' או אח"כ וילדה לז' ולא השגיח זמן הכרת עוברה אימת. והוא אומר שהוא בנו שיודע ששהתה ג"ח והוא בנו. דבזה כיון שמאמינים שהוא בנו לענין בכורה ממילא הוא ב"ג, יהיה איך שיהי' הא מצינו לאוקמי מתני' דקדושין ג"כ כה"ג והרב פילא ני' אמר שעל עובר א"נ בהכרת בכורו. דאין הכרה לעובר. ונזכרתי עי"ז שגם אנכי כתבתי כן. וחפשתי ומצאתי כתוב ממני בגליון ש"ע חוה"מ (סי' רע"ז ס"ב) בכור שנולד אחר מיתת אביו כתבתי בזה"ל. בסוגיא אמרינן דיכיר אמר רחמנא והא ליכא לפ"ז יש לדון באומר על עובר שהוא בכורו ונולד אח"כ לא משוינן ליה לבכור דא"נ על עובר שאינו בכלל יכיר. ויש ראיה לזה מדברי הרא"ש פ"ח דב"ב (סי' כ"א) במ"ש ומההיא דפ' בתרא דקדושין וכו' עכ"ל בגליון הרי שבקצירת אמרים פירשתי כן בכוונת הרא"ש. וא"כ בנ"ד אמירתו אז בעודה מעוברת א"נ. וממילא העדי' שאמר בפניהם שבא עליה בשובו לביתו הוי הגדה מעליא. והנה כאשר נשאל חתני חביבי הגאון המפורסם רבי משה ני' אב"ד דק"ק פרעשבורג על זה. נתן דעתו לדון באם העדים הם קרובים ודן להתיר. ואם כי ראייתו אין מחוור כ"כ. ראיתי כמה גדול כחן של צדיקים. כי חידוש היה שדן ללא נשאל. ואולם אחר שעמד הרב פילא על החקירה. נודע שבאמת העדים הם קרובים זה לזה. ורוח ה' דיבר בו: