ולזה אמרתי דכוונת הה"מ כיון דהחשש זה נזכר בגמרא ונהי דלדינא ל"ח לכך. מכל מקום זהו רק בידעינן שבא עליה אבל ע"י הודאתו אינו נאמן בכך כיון דלפי הודאתו יש עכ"פ אפשרות דאפקרה לאחרים. דהא החשש נזכר בגמרא. ואם כן לא מקרי הכרה ברורה. וא"נ. ובאמת י"ל דמתני' דקדושין (דף ח' ע"ב) רי"א נאמנים דלא קאי ארישא כיון דאפשר שזינתה ג"כ עם אחרים לא מקרי הכרה ברורה. אבל רש"י שם לא כ"כ]:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ח סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.