והנה ידוע דרך החדש אשר להרמב"ם ז"ל בדיני תנאים בגיטין, ודרך הקודש ונפלא יקרא לו הה"מ (בפ"ח מגירושין הלכה כ"ב) והוא, שקיום התנאי וביטולו צריך להיות בפועל, ובהיותו בכח לבד ספיקא הוא אי מקרי קיומו וביטולו ביטול, ומטעם זה המתנה אם לא באתי מכאן ועד יב"ח ומת תוך יב"ח, אף ד דודא סוף התנאי להתקיים מ"מ אסורה להנשא תוך יב"ח, ידוע ג"כ סברתי הראשונים בגט הניתן על תנאי אי רשאה להנשא קודם שנתקיים התנאי אם לא, והנה לדרכו של הרמב"ם הנזכר בסמוך ודאי מהראוי שלא תהיה רשאה להנשא קודם קיום התנאי אף אם בדידה תליא לקיים, דהא אף דאנו בוטחים בה שתקיים התנאי, מ"מ הא עכשיו עדן אין קיומו אלא בכח, ואין בטחון יותר שיקיים תנאו שלא יבא, מזה שכבר מת, ואין ודאי יותר שיבוטל תנאו של נתינת מאתים זוז, מזה שמת עד שלא ניתן לו, ומ"מ אין זה קיום ודאי ואין זה ביטול ודאי, (ולקמן נדבר אי"ה בדעת הרמב"ם בזה]:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ו סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.