והרמב"ם לשיטתי' גבי אם לא אעמוד מחולי זה ואכלו ארי, דהגט רק ספק, וממילא כן הוא בכל טענת אונס המבטלים הגט, וכדאיתא בב"ש (סי' קמ"ה סק"י) מש"ה בדין הוא חולק על דינא דהני רבנן [לפי מה דדייק מיני' הה"מ] משום דלשיטתיה אין קושייתנו קושיא, וממילא אין לדינם הכרח דשפיר י"ל דהתנאי קיים גם אחר מיתתם, ומ"מ מותרת להנשא, ואין לחוש לדלמא תמות ויהי' קיים התנאי ע"י אונס, דאף אם ככה יהי' מ"מ הגט כשר ודאי, כיון דברור לן שגם בלעדי מקרה האונס היתה מקיימת, [ויתר הפוסקים דסוברים היכא דהאונס מבטל הוי הגט בטל ודאי, ומ"מ אין סוברים לדין דהני רבנן, הם יאמרו דגם למיתה דזמן מרובה לא חיישינן, וכדמשמע בהר"ן נדרים שם דלא תירץ כתירוץ הרא"ש שם]:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ו סימן כ״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
