תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״ו סימן י״ג

ואולם יראה כי הפרש יש בין התירוצים, דתרוצו א' הוא דתלוי זה בזה, דבתנאי שתלוי ביד אחרים דבל"ז אסורה להנשא עד שיקוים משום חשש דלא יקוים, בהא אמדינן דלא גמר בדעתו לגרש עד שיקויים בפועל, אבל בתנאי שבידה לקיים דמותרת להנשא מיד אמדינן לדעתו דקיומו יהא סגי בכח וביטולו צ"ל בפועל, ותירוצו ב' הוא, דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה והוי כאלו כבר מקויים בפועל, אך זה רק באינו תלוי בזמן, כגון ע"מ שתתן לי, אבל בתלוי בזמן כגון אם לא אבא עד יב"ח, א"א לומר דהוי ככבר עשוי מעכשיו דהא אין בידה לקיימו עכשיו. ויראה דלתירוצו השני, בע"מ שלא תנשאי לפלוני או שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני, ל"ש ביה לומר דהוי כעשוי מעכשיו, דהא תלוי בזמן ודומה הוא לאם לא אבוא כו', אלא דנצטרך לפי זה להוסיף דברים ולקבל דוחק, דזהו דוקא באם בעת חלות הגט היה הדבר שקול אצלינו אם יקויים התנאי או יבוטל. אבל היכא דהיה ברור לנו קיומו מיד הוי תמיד קיומו כאלו כבר עשוי. אף בתנאי שהוא בהמשך הזמן, דאל"כ תקשה לנו האי דע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך דאין חוששין שמא תבעל להם דמה בכך דאין חוששין שתבעל להם, הא מכל מקום לא נתקיים בפועל. ולתירוץ זה נצטרך לומר עוד דמה שכתב הרמב"ם בריש הפרק דמותרת להנשא מיד לאו בכל אישי התנאים אמר למלתא. ומיירי רק בתנאים שאפשר לקיימם מיד. כתנאי דע"מ שתתן. ואין תימה על סתימות דבריו. דהא בל"ז כתב הרב המגיד דבתנאי שאינו בידה מודה הרמב"ם דלא תנשא. וסתימה זו יותר מעלייתא, די"ל דכבר סמך הרמב"ם על מה שגילה במקומות אחרים דבעי שיקויים בפועל. משא"כ חילוק בין תנאי שבידה לאינו בידה לא רמז עליו הרמב"ם עוד. והה"מ והר"ן שטרחו ליישב האי דע"מ שלא תנשאי לפלוני צ"ל דהם תופסים לתירוץ א' של שעה"מ. ומש"ה ג"כ יפה תמהו על דין דהני רבנן, ואנחנו ליישב באנו שיטת הרבנן, ונאמר דהם תופסים תירוץ ב' של שעה"מ עיקר, וממילא בע"מ שלא תשתי יין כל ימי חייכי תהי' אסורה להנשא לעולם. כיון שלא יקויים בפועל ומיושב ג"כ מה שהקשינו מע"מ שלא תבעלי לפלוני די"ל דלאו דאסורה להנשא משם חשש שתבעלי אלא משום דלא הוי כריתות. כיון דתמיד לא יהי' מקוים בפועל כ"א בכח. וכל שבעת חלות הגט הי' ספק בקיומו. לא אמרינן ביה דהוי ככבר עשוי משי' דיש לו המשך זמן. ואחרי הדברים האלו נזכרתי. שזה כמה שנים כאשר חנני ד', ואנה לידי ספר היקר ונחמד תשו' רבי אליהו בן חיים עברתי על דברי תשובותיו ונתקשיתי באחת מהם בהאי ענינא, והוא בסי'ו' בריש התשובה הביא דברי הר"ן דבתנאי שב ואל תעשה מותרת להנשא מיד. וכתב בזה"ל, וצריך להבין בדבריו שם דהוא ז"ל מייתי עלה ההיא דע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך, ותנאי זה שוא"ת הוא, ואפ"ה טעמא שהיא אסורה להם אין חוששין שמא תבעל, הא ע"מ שלא תבעלי לפלונית משמע דהוי חיישינן אע"ג דהוא שוא"ת. וכד מעיינינן שפיר לאו מילתא היא, דע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך כיון דלא קאמר לשלשים יום אין זה כריתות. דהיינו תלוי ועומד לעולם, ומש"ה אמרינן כיון דאסורה להם אין חוששין שמא תבעל להם והוי ליה כריתות ולא אתא לאפוקי אלא דלא נימא דאין זה כריתות ולא לומר שמותרת להנשא קודם קיום התנאי. דאם לא לאבא ואביך נמי היא מותרת להנשא קודם קיום התנאי כיון שהוא בשוא"ת עכ"ל: