תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״א סימן כ״ב

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אמנם עדיין יש לדון ממ"ש היש"ש יבמות להכריע כדברי הר"י דבנטען מן הפנוי', כיון דאלו ודאי בא עליה אפילו מצוה איכא, ממילא בקול אין להחמיר וכתב שם דאם הגיעה לעונת ווסת כיון דמסתמא לא טבלה לנדתה, הוי נטען על נדה דאורייתא דאיכא כרת, וכיון דנטען מן השפחה דאיכא לאו לא יכנוס, מכ"ש נטען על נדה עיי"ש. ודברי מהרש"ל צריכים ביאור, כיון דבנטען מן פנויה שלא היתה נדה, היינו דנין אף שהוא בכלל נטען מ"מ כיון דאיכא צד מצוה לא מחינן ביה, א"כ דלמא גם בנטען עליה כשהיא נדה ומה זה למוד הק"ו משפחה דלמא במקום צד מצוה עדיף, גם למה לא למד בק"ו מנטען על נכרית דהוי רק דרבנן דב"ד של שם גזרו והנראה כי לכאורה דברי הרשב"א הנ"ל תמוהים דהא בנטען על השפחה שאינו שלו ונשתחררה הא ל"ש הטעם דיאמרו דנשתחררה משום כך, דהא זה אין בידה, והאדון שלה משחררה בע"כ דידה, וכמו כן קשה בדברי תוס' דשמעתין ד"ה א"כ לכתחילה נמי, דבל"ז הי' הטעם שמא נתגיירה בשביל כך, איך אפשר לומר כן, דבשפחה מה טעם יש וחידוש בעיני שלא מצאתי מי שהערה מזה. ולזה צ"ל. דודאי בשפחה דאיכא לאו מדאורייתא הטעם משום לעז שיאמרו שבא עליה ועבר על לאו, אבל בנכרית דליכא דאורייתא לא הי' ס"ל לס"ד לאסור בשביל כך, אלא רק מטעם דשמא נתגיירה בשביל כך ואין גירותה גירות, והתרצן משני דמ"מ איכא לזות שפתים, אי כפירש"י דמ"מ חששו ללעז זו אי כהרשב"א דהלעז שנתגיירה בשביל כך, אבל בשפחה בודאי הטעם משום לעז דביאת איסור ולזה ס"ל למהרש"ל לסמוך על הר"י בפנויה משום סרך מצוה, היינו בצירוף שיטת הרשב"א הנ"ל, דממילא ל"ש כן בפנויה, אבל בנטען על הנדה דבזה הק"ו משפחה, היינו דבזה גם להרשב"א הלעז משום ביאת האיסור, ומכ"ש באיסור כרת, בזה כיון דליכא סניף היתר מדעת הרשב"א לא סמכינן על הר"י להתיר משום סרך מצוה, וכיון שכן בנידון דידן ניחוש כיון דאתחזקו אמה ובתה לגיורת ניחוש דהאמת כן דבתה גם כן נתגיירה, ויש בה איסור נדות והוי כנטען על הנדה ואין לנו סייעתא מדעת הרשב"א אך י"ל דנראה משטחיות דברי מהרש"ל כיון דבקלא בעלמא ליכא מצוה לישא אותה וכדהשיב באמת הרא"ש על הר"י, בזה לא סמכינן על הר"י רק באינה נדה אבל בנדה לא משא"כ היכא דבודאי בא עליה דבאמת איכא מצוה, לא גזרו כלל לבטל המצוה, אף בבא על הנדה כן הוא, א"כ י"ל בנ"ד הוי כודאי בא עליה כמ"ש רומעכ"ת ני' דהודה ולא בוש, דמותר מטעם מצוה, ואף דאם לא נתגיירה ליכא מצוה כיון דבא עליה בעודה נכרית, מ"מ י"ל דלא מהימנינן לאמה דלא נתגיירה וכנ"ל, או מסברא הנ"ל כיון דאם לא נתגיירה לא הוי נטען על דאורייתא סמכינן על הרשב"א דבנטען על הנכרית הוי הטעם דיאמרו שנתגיירה משום כך ול"ש כן בנ"ד דהחזיקה עצמה כבר לגיורת והיתה סבורה לדעתה שבאמת היא גיורת, וכנ"ל, ואם כן בממנ"פ מותרת:
נחלת הכלל · Warsaw, 1901

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.