תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קכ״א סימן י״ג

אבל כ"ז אינו מעלה ארוכה על הרמב"ם דכתב (פ"א מהל' א"ב) כיון שקידש אדם אשה וכו' ואלו הן אמה ובתה, הרי דס"ל להרמב"ם דגם בקידש לחוד אסור בבתה, גם כתב (פי"ד מהא"ב) יושב עם א' מהן, ולישנא דעם א' מהן, משמע דיכול לקיים איזה מהן שירצה, א"כ לא יספיקו כל התירוצים הנ"ל, ולומר דהנושא אשה ובתה שכתב הרמב"ם היינו שקדש שניהם כאחד דבישראל כה"ג לא תפסי קדושין, דכל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו, וכמ"ש הרמב"ם (פ"ט מהל' אישות) זהו בודאי דחוק מאד וצע"ג והנה כ"ז אם היה ברור דהיא גיורת, אבל בנ"ד דליכא בירור גמור קשה מאד להתיר, אף שיש אנשים שזוכרים שהביאה אז כתב ראיה על גירותה מ"מ מי יודע אם היה ניכר מהחתימות ההן, ואף אילו ניכרים, מי יודע שהיה חתימות ב"ד של ג', ואולי היה רק כדרך חתימות שביד האורחי' שהרב בקהלה שלו חותם שמכיר ח"י הרב שחתם מלפניו, ושראוי לסמוך עליו, ואולי הראשון היה מעיד רק יחידי, או אף בב' הא זהו לא מקרי שטר, והוי מפיהם ולא מפי כתבם: