אך בשו"ת עבודת הגרשוני כתב להקל בשעת הדחק למסור לה הגט ששינה שם אביו, וחילי' דידיה, עפ"י יסודו בדברי תוס' דכל מה שכותבים עפ"י דיבורו של הבעל ע"כ משום דשינה כשר עכ"ד, ולענ"ד הראיה חלושה מאד לתלות בדלא תניא, דדין זה דכותבין שם אביו עפ"י עצמו אין לו יסוד ומבוא בסוגיין עד דנידוק מניה לשיטת תוס' דשינה כשר, ואדרבא הב"י (סי' קכ"ט) כתב דמשמעות דברי הרמב"ם דאין כותבין שם אביו מפ"ע, אלא דהב"י העיד דהמנהג לכתוב מפ"ע, ואחריו נמשך הרמ"א, וא"כ י"ל דתוס' ס"ל דשינה שם אביו פסול ובאמת אין כותבין שם אביו מפי עצמו) ומה דנהיגין לכתוב שם אביו מפי עצמו, היינו דלענין זה על כל פנים סומכין על דעת העיטור, דשינה שם אביו כשר, אבל מכל מקום לא סמכינן על זה היכא דבאמת שינה, או דלא קיימא לן בזה כשיטת תוס' ביסוד זה לתלות דינא דכתיבת מפ"ע בדינא דשינה:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קט״ז סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.