תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קט״ז סימן י׳

אח"כ ראיתי למהריב"ל בתשו' (ח"נ סי' ס"ח) שכתב להדיא דתוס' והרא"ש פליגי בתרתי דס"ל לתוס' לכללא דשינה לא גרע מלא כתב כלל, וס"ל באמת דשם עירו מעכב ולדבריו צ"ל הא דכתב בהגהת אשר"י והמרדכי פ' השולח נראה לר"י אפילו לא כתב שם עירו כלל שהיה טוב וכו' היינו הכל בעיר לידה כמבואר שם להדיא במ"ש וכל התקנה שהתקינו לכתוב מקום הלידה וכו' וכן מצאתי בכל התיקונים שא"צ לכתוב מקום הלידה וכו', הרי דמיירי הכל מעיר לידה] והיה סבור שם תחילה דשם עירו דמתני' היינו עיר לידה ובשינה פסול עד לבסוף דמסיק שם ושוב מצאתי בתוס' דפסקו דאפילו שינה שם לידה כשר דיעבד, והמרדכי שם כתב ג"כ הכי וכתב וכן פיר"י פ' הזורק ור"ת הביא ראיה וכו' מפ"ב דכתובות, והיינו דאחר כך הסכים דמוכח דהיכא דלא כתב כלל כשר גם שינה כשר, דלא מקרי מזויף מתוכו דהעדים לאו אכולא מלתא מסהדי, ומוכח דמתני' בעיר דירה, ובזה באמת גם בלא כתב כלל פסול ואף דמהראיה שהביא תחילה מדלא קתני דצריך שיניח מקום עירו, מזה משמע דאף עיר דירה אינו מעכב, יש לומר דזהו באמת רק למאי דס"ד דשינה גרע ואין לנו ראיה לפסול בלא כתב כלל אבל למאי דמסיק בהוכחה מכתובות, מוכח באמת דבעיר דירה אף בלא כתב כלל פסול, ור"ת שם מוקי מתני' אף בעיר לידה וס"ל דעיר לידה גם כן מעכב, והביא רק ראיה מכתובות ביסוד הדבר דבדברים שא"צ לכתוב אם שינה לא גרע, וכן נראה מסידור דברי התוס' דבתחיל' כתבו אור"י היינו דוקא היינו עיר שדרים בה וכו', ור"ת הביא ראיה דאין שער נפסל כשנשתנה בה דבר, ומעשה בא' ששינה הגט וכו' והכשיר ר"י וכו' משמע דר"ת לא הכשיר בלידה, אלא דר"ת מיירי בשאר ענינים שא"צ לכתוב, ופלוגתייהו דר"י ור"ת בעיר לידה בין בלא כ' כלל ובין בשינה, אבל בעיר דירה י"ל דגם להר"י פסול בלא כתב כלל ואף שבהג"ה (סי' קכ"ח סק"י) כתב בשם הגהת אשר"י ומרדכי דר"י מכשיר בלא כ' שם עירו אינו מוכרח וראיה הב' של הגהת אשר"י ומרדכי הנ"ל מההיא דשקל ס"ת לדביתהו, איני מבין, דהא אמרינן עלה הא בעי שמו ושמה ושם עירו ועירה, וא"כ דלמא באמת גם משם עירו קאמר, ולשיטת הג"פ באמת אפשר מוכרח דשיטת תוס' כהרא"ש דמשום לעז פסול, וכמו שפירש הפ"י, וא"כ ממילא בשינה שם אב פסול, גם נראה כן בדעת המהר"י בן לב (ח"ב סי' צ') דכל הסוברים דשם עירו אינו מעכב בגט, כיון דמוכח ממתני' דשינה גרע ה"נ בשינה שם אביו, ונראה שכן דעתו להלכה לעיקר דשינה שם אביו אפילו דיעבד פסול, וכן מבואר להדיא דעתו (בח"א סי' כ"נ):