תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קי״ג סימן ד׳

אולם כל זה בדברות הראשונות הנ"ל [ואיני יודע טעמם דבד"צ בק' לאבשין שכתבו אחרי כל הנ"ל להבד"צ מערגינטהיים, טורח ועיכוב זו למה, אחרי שהיה די להתיר עפ"י הנ"ל, והרי בעד מפ"ע הסכמת כל האחרונים דעכ"פ אם אין העד הראשון בעיר ההוא א"צ לשלוח אחריו] אך ע"י דברות האחרונות נגרע הרבה כח ההיתר, כי בגב"ע דהבד"צ מערגינטהיים נזכר שהאשה מערלא העידה בזה"ל שהכירה את ר"ש ושאלה אותו למה הניח חבירו הזקן וכו' "דען פאלאק זעלבסט פאן וועלכען דיא רעדע איזט, האבע איך אונגפער פיהרצענטאג אדער דרייא וואכען קודם מותו, אין נייאקירכען גיזעהן, אלליין דאס צווייטע מאהל וויא ער קאם נאך נייאקירכען האבע איך איהן ניכט גיזעהן, געהערט האבט איך אבער מאנשים דאס דער פאללאק ערשט קערצליך היר וואר' עכ"ל ועדות זה אין בו ממש וגרע הרבה מאומר סתם שמעתי שמת דעכ"פ מעיד במפורש דשמע שבעל האשה הזאת מת, אבל בעדות הנ"ל לא אמרה שבעלה של זו מת רק שזה שמת היה שם מקודם בזמן קרוב, ואולי איש אחר היה ג"כ שם בעת ההיא, וכפי הנראה בעליל שעדות העגונה ור"ש שאשה אחת הכירה, היא האשה מערלא אחרי שהעגונה אמרה שבהיותה עם ר"ש בבית החזן באה אשה אחת לשחוט עוף והכירה את ר"ש וכו' וגם ר"ש אף שהעיד סתם שאשה אחת הכירה מ"מ כוונתו על אותה האשה, כיון דכפי עדות העגונה האשה אמרה כן לר"ש, ואם האשה שהעיד ר"ש מפיה היתה אשה אחרת, היה לו לר"ש להעיד שב' נשים שהכירו אותו אמרו לו כן, א"ו דעל אשה אחת העידו ואחרי רואנו שהחזן מערגינטהיים שכתב הכתבים בלי מחותם (כפי דברי האשה ור"ש שהביאו הכתב ההוא] עושה השתדלות לטובתה להעריך מערכה בסדר כל הענין מביאת האשה ור"ש לשם לביתו, ושהאשה מערלא אמרה וכו' ולא הזכיר ג"כ מה שאמרה האשה שהביאה לפניו לשחוט, א"ו דהכל חד, והאשה שהביאה העוף היא האשה מערלא, ואף דאפשר דבאותו זמן שהביאה העוף לשחוט לא היה החזן בביתו במעמד ההוא ולא שמע ולא ידע מדברי האשה ההיא, מ"מ זהו רחוק מאד, ונראין הדברים יותר שהאשה מערלא היא האשה שהביאה העוף לשחוט, וכיון שכן שהאשה מערלא אין דבריה הראשונים מכוונים עם האחרוני', ויש לדונו בב' פנים, או דהוי כמכחשת ואומרת לא אמרתי כך אלא כך או דהוי כאומרת שקר דברתי ואיני יודע רק כך וכך ועל כל א' יש לדון טובא, דעל הפן הא' דהוי כמכחשת כיון דהב"ד לאבשין חזרו ושלחו וכתבו להב"צ מערגינטהיים, א"כ לא התירוה להנשא עפ"י דברות הראשונות, וקודם שהתירוה להנשא אם ע"א מכחיש ואמר לא מת אסורה: