ולומר דבנדרים משום חומרא הוא אינו במשמע דלפי ראיית הרשב"א מלשון מיום ליום א"כ ה"נ בברייתא דר"ה (דף י"א ע"ב) המשכיר בית יום לשנה מונה יב"ח מיום ליום היינו ג"כ מעל"ע, הרי דבעלמא בדיני ממונות הכי הוא ועיין תשו' מהריב"ל (סי' ג' סעיף צ"ו) משמע דהוי ספיקא ע"ש דדן בלשון קבלת הפשר אשר יתפשרו תוך ג"ח אם בעי מעל"ע ובמהריב"ל (ח"ב סי' כ"א) כ' לתרץ אמה דלא פשיט הש"ס ר"פ קונם האיבעיא דשנה סתם מהו מברייתא דר"ה (דף י"א ע"ב) המודר הנאה מחבירו לשנה מונה יב"ח מיום ליום ולא קתני לשנה א' היינו דבא רק לאפוקי דלא בעי מעל"ע כמו בבע"ח, ונפלאתי הא אדרבא בנדרים באמת בעי מעל"ע לרמב"ם וש"ע והביאם המהריב"ל עצמו (ח"ג סי' צ"ו) וצריך עיון] והיינו ע"כ אף דפסקינן דבעלמא לא בעי מעת לעת מכל מקום בלשון ב"א היינו מעל"ע וא"כ ה"ה בלשון תקנה דדיינינן כלשון ב"א כמ"ש הרשב"א הובא במהריב"ל (ח"ב סי' כ'). אמנם אעפ"כ אף שהוכחנו מתשו' הרשב"א הנ"ל דלא מדרך ספק הוא, אלא דודאי בלשון בנ"א הוא מעל"ע, מדמוציאין מהמשכיר דהא קרקע בחזקת בעלים קיימא והכי מוכח לכאורה ממה דהשמיט הרמב"ם דבבע"ח הוא מעל"ע. ע"כ דסמיך מדכ' דמונה מיום ליום, מ"מ מלישנא דתוס' והרא"ש ר"פ קונם נוטה יותר דלא בעי מעל"ע. אלא דהב"י כתב דאפשר לפרש דס"ל ג"כ מעל"ע. עכ"פ אינו הכרח לודאי:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק קי״ב סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.