וא"כ עתה בכל עיירות הוי רוב נכרים הוי שפיר ס"ס ורומפכ"ת העלה בספרו ג"כ דמנכרי הוי ספק מעליא א"כ שפיר י"ל בנ"ד דהוי ברי וס"ס, וכעת ראיתי שרומ"פ כתב להקל בס"ס לחוד, ודעתו לחלק דלאו בכל ס"ס החמירו במ"י רק בענין תמידי וזהו סברא נכונה, ובההיא דפרוצה ביותר רצה לומר דמיירי בעיר שכולה ישראלים, ולענ"ד יש טעם עכ"פ בדברינו להוסיף דהוי ברי וס"ס דבכה"ג לא החמירו במעלת יוחסין, בפרט די"ל דבנ"ד בברי לחוד בלא ס"ס מהני וכנ"ל כיון דלא בעי חזקת כשרות ובפרט בנ"ד דליכא כיעור רק עוברת ע"ד, דבזה סברתי לומר דמודה הר"ם דכשר, אלא דרומ"פ מפקפק בדבר, ואין רצוני להקל נגדו, עכ"פ יש להסתייע להקל בצירוף התירים הנ"ל, ובתנאי מפורש אם כבודו הגדולה יורה בדבר להתיר, אז הנני צעיר בימים והעני בדעת נטפל להסכים להקל, כנלענ"ד, ידידו קשור באהבתו:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ק״א סימן ל״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.