גם יסוד דברי רומ"פ בביאור דברי הר"ם דלהשאלתות קיימינן דכיעור גרע הרבה מקדל"פ ופסקינן להירושלמי דבכל כיעורין מתסרא לבעלה, לענ"ד מוכח גם להשאלתות דהכיעורים דהירושלמי לא גרע מקול, דהרי זה דא"ר ובעדים היינו ע"כ שדומים לטומאה כמו רוכל יוצא וכו' וכדכתב מר, ומש"ה פריך הש"ס דאפילו אין לה בנים תצא, וע"ז משני דהברייתא אתיא כרבי ומיירי בראיית הבעל הכיעור והדר פסק הש"ס הלכתא כרב בקדל"פ דבעי דוקא בע"כ והיינו כיעור גדול דדמי לטומאה, א"כ מבואר דהכיעורים דהירושלמי ל"ת מנטען אף בליכא בנים והרי לגבי נטען הוי כיעור דמקמי נשואין ובכה"ג בקלא דאתחזק תצא משני היכא דליכא חשש לעז על בניה שמראשון כדאיתא בגיטין (דף פ"א ע"א) אע"כ דקול גרע יותר מכיעור, והא דבאמת לא משני הש"ס דברייתא דאין לה בנים בקלא דאתחזק דתצא מנטען דהוי קול מחמת נשואין, ובזה דוקא באין לה בנים, צ"ל דקול דזנות לא הוי קול גמור כדאמרינן בגיטין (דף פ"ט ע"א) יצא עליה שם מזנה וכו', מ"ט פריצותא בעלמא חזו ואין מוציאין מנטען בזה לרב, אבל עכ"פ מוכח דקול גמור דליכא למתלי בפריצות כגון קול דגרושין גרע יותר מכיעור דבירושלמי וא"כ כמו דמוכיח לר"י ור"ת דבכיעור ליכא מצוה ולמדו בק"ו מקלא דבתר נשואין, ה"נ גם להשאלתות בכיעור דבירושלמי, זולת שנאמר דמה"ט הכא בכיעור דבירושלמי לא תנא מנטען כיון דשניהם טוענים ברי דמותרים, וה"נ נימא ביצא קול על פנויה נתקדשה לפלוני כהן ונתגרשה ממנו בקלא דאתחזק אם נשאה זה הכהן נ"ת כיון דשניהם טוענים ברי ואינו במשמע:
תשובות רבי עקיבא איגר · חלק ק״א סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1901
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.