זה ימים רבים עמדתי בזה, אולם זהו הכל כפי תשו' האחרונים שנקטו להקדמה דיש סוברים דבמקנה כאחד דבר שבא לעולם עם דבר שלב"ל קנה הכל, אבל באמת לא מצאתי כן, כי בהגהת ש"ע (סי' ר"ט) איתא מי שמקנה לחבירו דבר שלב"ל, י"ל דדמי לקני את וחמור שיתבאר לקמן (סימן ר"י) והיינו דקנה מחצה כדפסקינן סי' ר"י, ונקט בלשון י"א לאפוקי מדעת הסוברים במרדכי דבמקנה מטלטלים ומעות בחליפים דל"ק כלל, אי משום דס"ל להך שיטה להלכה דקני את וחמור ל"ק כלל, אי משום דס"ל דמטלטלים ומעות גרע דדוקא בקני את וחמור הוי כאומר את מחצה וחמור מחצה, מש"ה אין האיש מפסיד חלקו בשביל החמור, משא"כ מקנה לאחד ב' דברים יחד, י"ל דהיכי דלא קנה הכל לא קנה כלל, וכמ"ש בהגהת מרדכי שם, אבל בהיפוך לומר דמקנה דבר שלב"ל עם דבר שבא לעולם דקנה הכל לא מצינו, דאף דקני את וחמור קנה הכל, היינו דיזכה מי שיוכל לזכות, והוי כקנה לו לחוד הכל אבל דבר שלב"ל כיון דלאו בר הקנאה הוא במה יקנה, ומה תועלת במה שמקנה לו גם דבר שבא לעולם, ואף למאן דס"ל במרדכי שם במקנה מעות ומטלטלים בחליפים נקנה הכל ונ"ל ראיה לזה מסוגיא דב"ב (דף קכ"ז) דפרכינן לר"מ דמקנה דבר שלא בא לעולם יכיר למ"ל, הא אם יפלו לו אח"כ מטבעות במה יקנה, הא כל כמה דלא באו לידו ל"ש בהו הגבהה ומשיכה, וק"ס ליכא דהא מטבע אינו נקנה בחליפים וקנין אג"ק, דלמא מיירי באין לו קרקע, בפרט למ"ש תוס' בב"ק (דף י"ב) דקנין אגב מדרבנן, ולפי שיטה הנ"ל ניחא דמ"מ יכול להקנות לו בק"ס איזה מטלטלים שיש לו ביחד עם המעות שיפלו לו אח"כ ויקנה הכל,] היינו משום דעכ"פ מעות בר קנין הוא, אבל דבר שלב"ל דלאו בר קנין לא, וכדאחלק הסמ"ע סי' ר"ג, ומוכח כן מסוגיא דב"ב הנ"ל, מדפרכינן רק לר"מ, אבל לרבנן דס"ל א"א מקנה דבר שלב"ל ניחא, הא מ"מ יקשה דיקנה לו איזה דבר שיש לו עם הנכסים שיפלו לו אח"כ ביחד, ואטו בגברא ערטילאי שאין לו כסות ושום דבר להקנות לו, אע"כ דזהו לא מהני, דמ"מ לא קנה דבר שלב"ל וברור:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק צ״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
