והראי' לזה דהרי הרא"ש פרק אלמנה לכה"ג דף קל"ב ע"ב כתב בסופו על פלוגתא דהרי"ף ושאר גאונים וז"ל ויראה דדוקא בקרקע הוא דאמר דמכר הבעל קיים, עד שעת טריפה, שהארץ לעולם עומדת ואין לאשה הפסד אלא טורח שצריכה לחזור אחר בתי דינין ולטרוף אבל המכנסת נדונייתה במטלטלים של כסף וזהב ובגדים, אין הבעל יכול למוכרן אעפ"י שיש לבעל נכסים כנגד נדונייתה דהיא חפיצה יותר בשב"א דקיי"ל כר"י ור"ש שאין ב"ח נוטלו עכ"ל, א"כ נקט הרא"ש הטעם אף להרי"ף דהמכר בקרקע אינו בטל במטלטלים בטל, דבקרקע הארץ לעולם עומדת משא"כ מטלטלי' דאשה חפיצה יותר בשב"א ע"כ לא יכול למכור, א"כ לפ"ז גם לפי המנהג שלנו דאין פורטין כיון דמ"מ שייך שב"א מטעם הנ"ל המכר בטל דהיא חפיצה בשב"א, ואף דלהרא"ש בולד בהמה דשייך ג"כ שב"א ואפ"ה סבר דהמכירה אינה בטל היינו בולד בהמה דלא שייך שב"א לגמרי כיון דלא הכניסה לה רק שנולד אח"כ אבל היכי דשייך שב"א לגמרי דהיינו מה שהכניסה לו שפיר אין יכול למכור כטעם הרא"ש הנ"ל כיון דרצונה בשב"א ובזה אין חילוק אם פורט או לא:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק צ״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.