תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק צ״ה סימן י״ט

ומהיום נלפענ"ד דמ"ש חתני הרב נ"י במ"ש הטור דהרא"ש לא ס"ל כהרמ"ה דיצא לו כן מקושי' הרא"ש על הרי"ף הנ"ל שכ' דאי בעי שחיט לה, דאין מזה ראי' דדלמא ס"ל כהרמב"ם בזה דבולד מלוג ליכא שב"א ואף דהטור לעצמו ס"ל דגם בולד בהמה איכא שב"א מ"מ כיון דכמעט ברמב"ם מפורש בהיפוך דלמא הרא"ש ס"ל בזה כהרמב"ם אבל נ"ל דיצא להטור ממ"ש הרא"ש כ' בה"ג והיכא דמתו אימהון והא דקי"ל כחנני' היינו דמשום חשש מיתה לא יניח מלשחוט והיינו דמחלק דאף דקי"ל כחנני' וא"כ אם איתא דבמתו במקום אומהון קיימא יהיה הדין דא"י למכור מחשש שתמות האם, ע"ז כתב דמ"מ משום חשש מיתה אין מוכריחין אותה להניח מלמכור (ותיבת מלשחוט ע"כ ט"ס וצ"ל מלמכור) והיינו להדיא דלא כהרמ"ה. והנה בפשטא דסוגיא הי' נלפענ"ד דמסתבר דלא כהרמ"ה דלכאורה יל"ד בלישנא דרבא אע"ג דא"ש הלכה כחנני' מודה חנני', דהו"ל לומר בפשיטות מודה חנני' ומה תולה בזה בההלכה להרבות בחידוש אע"ג כו' ובפרט להסוברים דגם בולד בהמה איכא שב"א מהו החידוש ג"כ לרבנן ולזה נראה למה שהקשה הב"ח על הרמ"ה דלענין מאי אי כחנני' דהולד להבעל הא מ"מ א"י למכור דודאי דוחק לומר דהוי שלו לענין כשתתגרש תתן לו דמיו דבפשטא מלתא דתיכף הוי להבעל ע"ש. ובזה ניחא דודאי ביסוד פלוגתת חנני' ורבנן הי' אפשר לומר דשייך ביה ממש שב"א כמו בנצ"ב דא"י למכור ופלוגתייהו אי לבעל או לאשה היינו דס"ל להך ברייתא כברייתא דיבמות דתניא כוותיה דר"א דלא ס"ל כלל לדין שב"א גם בנצ"ב ולזה קאמר אע"ג דאמר שמואל הלכה כחנני' אף דלפי הלכה קיי"ל ביבמות דהדין עמה וא"כ למאי הלכתא הוי להבעל ומוכח ע"כ דיכול למכור דאינו דומה לנצ"ב מ"מ לענין זה דמי דבנתגרשה נוטלתם: