ומ"ש חתני הרב נ"י להוכיח דהרי"ף ס"ל כהרמ"ה דמיושב בזה קושי' הרא"ש הנ"ל, לענ"ד אינו דאם זהו סברת הרי"ף לא הוצרך להסביר דבפירי פירות כיון דלא אכיל פירי, הא בלא"ה בפירי כיון דאי בעי אכיל להפירי ממילא כל היוצא ממנו שלו משא"כ בולד מלוג והיינו כנ"ל דלהך סברא ממילא ליתא לקושי' תוס', ואדרבא מוכח בפשיטא דהרי"ף לא ס"ל כהרמ"ה דבשלמא אי לא ס"ל כהרמ"ה וס"ל דאף דולד דלי' הוא לגמרי מ"מ ולד דולד דידה, ואינו חושש לקושי' הרא"ש היינו מ' הכרח דמשום דלא ס"ל לחלק בין פירי דמעלמא לפירי דמגופה, וכי היכא דהכפל שלה אף דהולד שלו לגמרי לשחוט ולמכור ה"נ ולד דולד והוצרך הרי"ף לתי' שלו לחלק בין ההיא דהכא לההיא דפרק הכותב, אבל אלו ס"ל כהרמ"ה הי' החילוק מרווח דבפירי דעלמא כקושי' הרא"ש הנ"ל:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק צ״ה סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.