הנה דין זה מבואר בשו"ת מהרי"ט הובא במ"ל פ"ד הי"ד מהל' מלוה ד"ה עוד כתב הרב דהיכי דאין לעניים כלום בקרן רק להנות מהפירות, י"ל דמותר האפוטרופס להלוותם בריבית, דהא על האפוטרופס אין שם מלוה עליו, כיון דהמעות לאו דידיה וגם על העניים ליכא שם מלוה כיון דאין להם כלום בקרן רק בפירות, וזה תליא אם קנין פירות כקנין הגוף דמי או לא, ומ"מ היכי דלא קייצי לעניים ואין העניים מיוחדים ליתן הפירות לאלו דוקא בכה"ג לכ"ע לאו כקנין הגוף דמי עיי"ש, והיינו ממש נ"ד, ואין חילוק בזה בין אם ניתן להמקבל שיהיה בידו לעולם בין ניתן לזמן מוגבל, והעיקר תלוי רק אם הקרן שמור לעולם, שאין לעניים זכות בקרן רק בפירות, ואולם אף דמדינא יש היתר, מ"מ כיון דהקהל קבלו עליהם בתורת עסקא הדרינן לדין המפורש בש"ע חוה"מ סי' קע"ו סכ"ג דהמקבל עסקא יכול לחזור בו תוך זמנו, דפועל יכול לחזור, כן נראה לענ"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק צ״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.