ולענ"ד ראיה מפורשת מסוגיא (דף ע' ע"ב) כתב גו לאשתו ואחזו קורדייקוס וכו' במאי קמיפלגי, ר"ל מדמי לישן, ור"י סבר ישן לאו מחוסר מעשה וכו', הרי להדיא דבשעה שעושה השליח שליחותו הוא ישן מהני דלא בטל כח המשלח כיון דלאו מחוסר מעשה הוא, ומעצמו יהיה לו יד כשניעור משנתו, וה"נ בשליח קבלה שלה, עכ"פ מפורש בהר"ן ובב"י דמוסרים גט לש"ק שלה בשעה שישינה, וכן בנ"ד לענין חצירו בשעה שהוא ישן דקנה דחצירו כשלוחו, ונ"ל לדינא בגט באמרה תזכה לי חצירי ונתן הגט לחצירה בשעה שהיא ישינה דמגורשת כמו בנתן לש"ק שלה, וכדדייק לישנא דהר"ן שם דאחר שכתב הדין הנ"ל בנתן לשלוחה כשהיא ישינה דמגורשת סיים וז"ל, ומיהו בחצירה כיון דבעינן שהיא עומדת בצד חצירה כל שהיא ישינה אינה מתגרשת ע"י חצירה עכ"ל, משמע דוקא בגוונא דבעי' שתהא עומדת מצד חצירה, דבזה חצירה מדין ידה איתרבאי, בזה בעינן שלא תהא ישינה, דכיון דבישינה לית לה יד ל"ש דחצירה יהא ידה, אבל היכי דלא בעינן עומדת בצד חצירה, כגון שאמרה תזכה לי חצירי, דקנה חצירה מדין שליחות כמ"ש הר"ן ר"פ הזורק גם בישינה מתגרשת כ"ז נראה בפשיטות:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק צ״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.