תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק פ״ח סימן ד׳

והנה ידידי הגאון מה' מאיר בעמ"ח בית מאיר השיב וז"ל, נ"ל אף במקום דאתינן מכח שיור מקום פירות אינו יודע במה יקנה למפרע בשעה ראשונה במה שהשאיר לנפשו ולא הקנה אז, דהא ל"א מעכשיו ול"א מהיום על מה ששייר, אלא נ"ל אפשר דהקנין נגמר במה ששייר עד יום מותו בשעה הסמוכה למיתתו, בעוד שכח בידו להקנות בשעה זו קונה השיור עפ"י שטר מתנה שבידו, שלא שייר לנפשו אלא עד שעה זו, ששוב א"צ ויקנה המקבל כדאיתא דומה לזה בסמ"ע סי' רמ"ח סט"ו בשם הרשב"ם, אבל למפרע משעה ראשונה א"י במה, ובנידון דמהיום ולאח"מ בל"ז לא מטעם שיור אתינן, דאלו כן הוי שייר לנפשו כל גוף הקרקע, דהרי כולה היא מקום הפירות, ומה הגוף שהקנה לו מעכשיו, ותדע, דאלו מכח שיור אתינן מאי קמבעי' ליה בב"ב (דף קמ"ח) את"ל לאחר לא הוי שיור חוץ מפירותיו מהו, הי' לו לפשוט ממתני' (דף קל"ו) הכותב וכו' צריך שיכתוב, ומה מועיל הא אין אדם משייר דבר שלב"ל, אלא דלעצמו שייר מקום, א"ו משום דבמהיום ולאח"מ אינו ענין כלל לשיור מקום, דא"כ מה מקום נתן לו מהיום, אלא הענין הוא כדפי' רשב"ם והנ"י דמשמעות מהיום יהא קנוי לך הגוף לבד, ולאח"מ תהי' נגמרת המתנה שתאכל גם הפירות אחר מיתתו, ונראה דעתם ודהתחלה בחייו שוב אין מזיק, ויוכל לגמור אחר מיתה, וזה ע"ד שהוצאתי כבר מדעת הרא"ש לענין קנין דבר שלב"ל, אולם פירושם שפיר לשיטת רש"י קדושין (דף ס') דקושיית הגמ' גיטא דמשייר ביה לאו כלום דכריתות בעי ואפשר כדבריהם, משא"כ לתוס' שם משום דאין גט לאח"מ אף התחיל מחיים צ"ע מה יענו למתני' הכותב נכסיו לבנו, ובע"כ לדחוק לומר, כמו דהבדל בלשון מהיום ולאח"מ בין כתיבת נכסים לגיטין וקדושין ולענין דלא להוי או תנאי או חזרה, כן לענין מה דלא מפרשינן ולא"מ בדוקא דלהוי הגמר לאח"מ ממש, אלא מפרשינן דהמכוון שיוגמר קנין הפירות בשעה הסמוכה למיתתו, והכל מפני שמשעה זו ואילך דלא צריך להם רוצה שיוגמר, משא"כ גיטין וקדושין דל"ש הכי, הלשון בדוקא ולאח"מ ממש, ולזה דברי המהר"ם נכונים, עכ"ד: