ונלענ"ד דג"כ אינה יכולה לכלות המטלטלין אלא ימכרו בהם קרקע, ויזכה הבעל בפירי פירות דהא בהא תליא וכנ"ל, וכמו דמצינו בש"ע סי' צ"ב ס"ה בכתב לה דין ודברים אין לי בפירותיך ובפ"פ דאוכל הפירות דפ"פ, וא"כ הפרי הא' לא נעשה נ"מ ואעפ"כ הבעל מוכרח לזכות בפירי פירות שלהם, ואף לדעת הרא"ש ר"פ הכותב דהוא דוקא בדשיירה אין ראיה להיפוך, דהרא"ש הא ס"ל דאף בכתב לה, סתם דו"ד א"ל בפירותיך ג"כ אין להבעל פ"פ רק בדשיירה, והרי התם דהפירי הא' יש לו דין נ"מ ממש וע"כ דהתם טעמא אחרינא הוא דאמרינן דמפירי הא' סילק עצמו לגמרי ואין לו בהם כלל, ומה דאוכל פ"פ היינו דהם נקראים פירות של קרקע הא' דלגבייהו לא סילק עצמו מהקרקע וא"כ הכא בנותן מתנה לכ"ע מוכר הבעל ולוקח בהם קרקע כדי לזכות בפ"פ וכפשטא דהש"ע סי' פ"ה:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק פ״ה סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.