תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק פ״ה סימן ב׳

על מבוקש ש"ב רומעכ"ת הגאון נ"י לשום עין בדבריו בענין שנשאל באשה שנפלה למשכב, ואיזה ימים קודם העדרה אמרה לבנה וחתנה יש לי אצליכם איזה מאות ר"ט בהלואה יהי לכם אשר לכם חלק שוה בשוה ועתה שואלים לדינא אם מחוייבים להגיד לאביהם בעלה אם לא, והם יודעים שזה עשרים שנה היתה אחות אמם איזה שנים סמוכה על שלחן אביהם, בנסעה נתנה סך מסויים דמי מזונות, אמר אביהם חלילה לי לקחת, זאת קונם עלי, והאחות לא רצתה לקחתם ואמר לאשתו קחי לך את במתנה גמורה והי' המעות אצלה אחת אחת לקחתם ונתנתם לבנה בהלואה, ולפעמים הוציאה ערך ארבעים ר"ט, לפעמים אמר לה הבעל אביהם בדרך שחוק כ"כ מעות הוצאת יונתי תמתי, וכתב רו"מ ש"ב נ"י וז"ל ופשיטא דפסקינן הנותן מתנה לאשתו הבעל יורשה ומכרה ומתנתה בטל, אך במטלטלים מסופק הייתי בלשון הש"ע סי' פ"ה ס"ז, ובספר בית מאיר מוליד ממשמעות הרמב"ם דס"ל כהרמ"ה דמכרה ונתנה קיים, וא"כ ודאי יכולים לומר קים לי, והבית מאיר הוסיף דתוס' והרא"ש מודים במעות ע"ש ונ"ל מסברא כיון דהבעל חשב שכבר הוציאה כל אשר ניתן לה ונתיאש לבו מזה, הו"ל כנכסים שאינם ידועים לבעל דמכרה ונתנה קיים, ובסי' צ' בב"ש ס"ק י"ב מחליט בנותן מתנה לאשתו והלוותה לאחרים הלואתו בטל, ולא עמד עליו הב"מ, ולענ"ד אם כדברי הב"מ סי' פ"ה בודאי הלואתה הלואה ובעלה לא יכול למחות בה והו"ל ראוי, מכל הלין נ"ל להורות שהבנים חולקים כאשר צותה אמם, אך לא עלי דידי קסמיכנא עד יודיעני מעכ"ת ש"ב נ"י דעתו הרמה: