יפה הורה, ואין לסמוך בזה על דעת השבות יעקב, כי רבו החולקים עליו, הוא שו"ת חות יאיר סי' קצ"ו ובשו"ת הר"י הלוי סי' ט', וראיות השבות יעקב נזהרו בזה הגאונים הנ"ל בתשובותיהם, אף דלפי חילוקו של החו"י דמחלק דין זמן הש"ס דהקדושין הי' זמן רב לפני הנשואין ובין זמנינו דעפ"י הרוב אין בין קדושין לנשואים כלום, א"כ הי' נשמע דעכ"פ מעיקר הדין אין איסור בכך, אבל לפי חילוקו של הגאון מהר"י הלוי הנ"ל מדינא אסור, אלא דהיו מוליכים אותה מבית אביה לבית בעלה בשערות יוצאות חוץ לצמתן דהיינו גלוי קצת ובמקרה בעלמא עיי"ש, ואחרי שהגאונים הנ"ל אוסרים והוא נוגע לדאורי', גם בתשו' מהר"י הלוי הנ"ל הביא שנמצא בהגהת מנהגים בדיני נשואים בא' שהלך עם בתו ועם המשודך לבית אהרן והי' שם ג"כ מוהר"ד ושארי לומדים וקידש החתן את הכלה וצוה ה"ה מוהר"ן שלא תלך עוד בגלוי שערה וכו', ואף דלא נישאת אלא זמן רב אח"כ עכ"ל, א"כ בודאי אין לסמוך על השבו"י נגד דעת הגאונים, הנ"ל, ואף אם לא הי' מעיקר הדין, הי' ראוי לדון מטעם המסתבר של החו"י ומכ"ש שנוגע לעיקר הדין דמדינא אסורה, כן נראה לענ"ד.
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ע״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
