תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ע״ג סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הדבר פשוט שאין להתיר ליתן לה גט בע"כ, אף אם נידון אותה לעתים חלומה הלא רבו כמו רבו דעת האוסרים עפ"י הירושלמי דמשום טעמא דגרירה אסור לגרשה, והכי פסקינן להלכה בש"ע (סי' קי"ט ס"ו) ואף בדיעבד חשש הרמ"א שם להחמיר, אף אם יאמר הבעל לשכור לה שומר לשמרה מההפקר, פשיטא דלא מהני, דלא אשתמיט חד מהפוסקים ראשונים ואחרונים להמציא תיקון זה, ואדרבא הא מבואר בירושלמי דטעמא דגרירה אף שיש לה אב אסור, וכתבו הטעם דהאב אין בידו לשמרה בכל פעם הרי דאין שום תיקון לעשות שמירה לזה, ובעינן דוקא שיהי' נקרא שם בעלה עליה, ולא יקרבו לפתח ביתה בעוד שהיא א"א, ומ"ש הב"ש (סי' א' סכ"ג) וישמר אותה ממנהג הפקר היינו להתיר לו לישא אשה על אשתו, דעדיין אגידה ביה והיא א"א גמורה, ול"ש בזה טעמא דגרירה, דהרי פשוט מדינא דגמרא, בנשתטית דמותר לישא אשה על אשתו ולא אמרינן דיסיר השגחתו מאשתו הראשונה, וינהגו בה מנהג הפקר, אלא משום חרם רגמ"ה בעינן היתר ע"י ק"א רבנים, והעמיסו עליו ג"כ לשמרה במה דאפשר, גם מאן מפיס דבעת חלוממתה באמירתה שלבה דוה על עיגון בעלה שהגיעה לכלל יודעת לשמור גיטה, דלדעת כמה פוסקים אף דמבחנת בין גיטה לד"א לא מקרי יודעת לשמור גיטה, ובעי' שתהי' בגדר פעוטות, ותלוי בחילוף גרסאות גיטין (דף ס"ה ע"א) וע' תשו' רש"ל סי' ס"ה, א"כ איתא חשש לביטול גט מדאורי' גם זה פשוט וברור:
נחלת הכלל · Vienna, 1889

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.