ובענין נוסח הכתובה, הנ"ש הביא דברי מהר"ם מינץ שכתב י"א דכותבין להדא בעולה, כדי לפרסם שהיא בעולה שאם תתאלמן מזה שלא תנשא לכהן, דאף באומרת לכשר נבעלתי קיי"ל דלכתחילה לא תעביד עובדא, והוא הכריע דמשום בושה כתבו סתם להדא פלונית, ולענ"ד שגם הבועל בפנינו ואומר ממני נתעברה יש לצרף עוד דאפשר דמותרת להנשא לכהן לכתחילה, דהא אמרינן פ"ק דכתובות חדא דהא קמודה וכו', והיינו דאפילו לר"י מותרת בהוא מודה, ועלה אמרינן ובהא כי לא מודה מי מכשיר ר"ג, והשתא א"ש ואת לא תעביד עובדא וכו', הרי אף דלס"ד ההיא ארוס וארוסתו בכלל לכתחילה הוא, מכל מקום כי מודה היה ניחא ליה דנאמנת:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ע״ב סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.