תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ס״ח סימן ו׳

אולם בעיקר הדמיון של הגאון הנ"ל להתיר אחר מיתת אשתו לדמות לגיורת דמתה אשתו מותר באמה, נ"ל דיש לחלק הרבה, דלכאורה יפלא בההיא דגיורת אף לשיטת רש"י דלרע"ק הוקלש חמותו דלית בה לאו וכרת רק איסורא בעלמא, הא בכ"מ חיישינן למראית עין, אפילו באיסור דרבנן, עי' ש"ך יו"ד סי' פ"ז ס"ו, ולמה הקילו כ"כ באיסור מ"ע דאשת חמיו מכח קלישות איסורים, ולזה צ"ל דתרי גווני מראית עין, דהיכי דמראית עין שעושה כזה, ואם האמת כן הוא עביד איסורא כההיא דם דגים וכדומה דיאמרו שהוא דם בהמה, וזה באמת אסור, בזה הטעות מצוי יותר לטעות במציאות, ואסרו גם בדרבנן כגון בשר עוף בחלב שקדים, כיון דהרואים יסברו שהוא חלב ממש, אבל היכא דהטעות שיטעו בדין דיאמרו שהדין הוא דאסור, זה אינו מצוי כ"כ, ולא חששו, וכעין זה כתב הר"ן פ"ק דביצה (דף קפ"ה ע"א) דחלקו ואמרו דכשחושדים אותו בדבר דאלו עשאו עביד איסורא כהולכת סולם [דכפי החשש של הטיח גגו דעושה עביד איסורא] ונפלו כליו למים [דלחששא שכבסן עביד איסורא] בהכי אמרינן אפילו בחדרי חדרים אסור, אבל היכי דחוששין אותו דסוברים דעושה איסור ואינו עושה כה"ג בצנעא שרי עיי"ש היטב, ומש"ה בגיורת דשם נראה דאין המ"ע דיסברו דאינה גיורת, דזהו קלא אית לה, אלא דהחשש שיטעו בדין ולא ידעו דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, כמ"ש רש"י יבמות (דף כ"ב ע"ב ד"ה לכל מסורה) מש"ה מתה אשתו מותר באמה, כיון דאקליש איסורא ל"ג, כיון דהוי רק המ"ע דיטעו בדין, וכיון שכן אין ראיה לזה לענין אשת חמיו, דנראה דהמ"ע הוא דיסברו דאשתו היא בתה, והיא באמת חמותו, ומוכח כן ממ"ש הרא"ש לחלק דבחורגה הגדולה בין האחים אית לה קלא וליכא למיחש למ"ע, אבל אשת חמיו לית לה קלא ואיכא למיחש למ"ע, והרי הא דמהני בגדולה בין האחים טעמא דקלא ע"כ לא דהחשש שיטעו בדין דחורגים הוי דין אחוה זה לזה דמאי מהני בזה קלא, אע"כ דהדין ידוע, רק דיהא חשש שיאמרו שהם באמת אחים בזה שייך קלא אית לה ולא יטעו, וא"כ אם איתא דבאשת חמיו המ"ע דיטעו בדין דיחשבו דאשת חמיו ג"כ אסורה בכלל חמותו, הו"ל להרא"ש לחלק בפשיטות, דבאשת חמיו לא מהני קלא, דמ"מ יטעו בדין דאשת חמיו אסורה ג"כ משום חמותו, אע"כ דהמ"ע רק דיסברו שהיא באמת חמותו דליכא קלא שאשתו בת חמיו אינה מהאשה הזאת, וכיון שכן י"ל דגם אחר מיתת אשתו דנהי דקליש איסורא מ"מ אסורה כמו בכ"מ דאף מדרבנן אסור משום מראית עין, כן נראה לענ"ד: