ואף דיש לדחוק, דמ"ש הרא"ש מכ"ש לענין זרעו מיוחס אחריו היינו לדידן, דלענין תרומה בזה"ז בודאי נאמן אביו להאכילו על פיו, (כדקיי"ל בש"ע סי' ג') אלא דהי' אפשר לומר כיון שהוא בזנות לא מקרי זרעו מיוחס אחריו, בזה דן מק"ו דמהימן לגמרי גם לענין מיוחס אחריו, אך לישנא דהרא"ש משמע דסובב והולך אההיא דעדות אשה בבתה דהולד שתוקי דמהכי ג"כ מודה, ובזה בודאי בלאו הסברא דהודאתו מהני מדינא לאו כהן הוא וצ"ע:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ס״ז סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.