הנה כבוד מעכ"ת נ"י דעתו שהעיקר מה דיש לפקפק בנ"ד לחוש להחמיר עפ"י יסוד דברי תשובת הרשב"א וקיי"ל הכי להלכה בש"ע יו"ד (ססי' א') באומר לא שחטתי כהוגן, וב' מעידים ששחט כהוגן לדידי' אסור דשוי' אנפשי' חד"א, ומזה למד הרשד"ם בתשובה סי' ט' הובא בהגהת מ"ל פ"ט מהל' אישות באומר קדשתי בתי לפלוני והוא בן י"ג שנים, וב' עדים מעידים שהוא קטן בשנים, כיון דרחמנא הימניה לאב לאסור בתו אמרינן שווי' אנפשי' חד"א נגד עדים, [ואני בעניי איני מבין, דהתינח אם היא היתה אומרת כן, אבל באמירת האב דמצד רחמנא הימני' לאסור בתו ומטעם דבידו או מגזה"כ, מ"מ פשיטא דנגד עדים אינו נאמן, ומה שייך בזה דין שוי' אנפשי' חד"א לאסור בתו]:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק נ״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.