תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק מ״ז סימן ה׳

וראיתי להנ"י ספ"ב דיבמות אההיא דהרגתיו כתב וז"ל, ואפילו לרבא דרשע דחמס בעינן, בהא מודה דהא קריי' רחמנא לרוצח רשע, דכתיב אשר הוא רשע למות, וא"כ הא קרינן ביה אל תשת ידך עם רשע עכ"ל, ולא זכיתי להדין, דאטו שאר עבירות דחייבי לאווין לאו רשע מקרי, הא מקרא מלא והי' אם בין הכות הרשע, אלא דטעמו דרבא מדכתיב להיות עד חמס ולא פסלה התורה רק רשע דחמס, א"כ גם רוצח לתכשר, וגם בעיקר קושיית הנ"י לא ידעתי, הא מבואר בסוגיא דסנהדרין דף כ"ז במה דאמרינן ע"כ לא קאמר ר"מ התם אלא עד זומם דממון, דרע לשמים ורע לבריות, א"כ ברוצח דרע לשמים ולבריות גם רבא מודה דפסול לכל עדות שבעולם, ואף לר' יוסי דס"ל דעד זומם דממון כשר לעדות נפשות דחמירא, מ"מ רוצח דחשוד לנפשות פסול לכל עדות שבעולם, ומה"ט ניחא דלק"מ על הנ"י סנהדרין הנ"ל, די"ל דמה דכשר רשע דאינו חמס לעדות נשים גם לאביי, היינו משום דכיון דאינו רע לבריות לא חשיד להעיד בשקר ולהיות רע לבריות להפקיע אשה מבעלה, ואם יבא הבעל אסורה לו אלא דהתורה פסליה לעדות דעלמא מגזה"כ כמו קרוב, מש"ה כשר לעדות נשים. אבל רוצח דג"כ רע לבריות פסול לעדות נשים דחשדינן ליה למשקר. ודברי הנ"י יבמות צלע"ג [אאב"ה שמעתי מאאמ"ו הגאון נ"י לתמוה בסוגיא דשבועות (דף מ"ח ע"א) אמר רבא הוא ואחר מצטרפים לעדות אחרת של ר"ח, הא רבא דס"ל דרשע דחמס בעינן, דרע לשמים אינו רע לבריות ועיין סנהדרין (דף ט' ע"ב בתוס' דפלוני רבעני דהוא להנאתו מקרי רשע דחמס, א"כ הכא בעדות החודש דאינו נוגע רק לשמים יהי' כשר לעדות ממון ולא צריך לרבא לפרש דהוא ואחר מצטרפים וכו', ודוחק לומר דמקרי רע לבריות, דאם אחד נתחייב לחבירו לשלם בר"ח פלוני וע"י עדותן של עדות דיקדשו ב"ד את החודש יתחייב זה לשלם בו ביום, ואאמ"ו נ"י נסתפק בזה אם בעדות זו חייבים העדים מלקות משום לא תענה, כיון דלא תענה בריעך כתיב, י"ל דוקא בריעך, אבל לא בעדות כזה דהוא רק רע לשמים] יהי' איך שיהי' מבואר דרוצח פסול לעדות נשים, ואך בנ"ד מדין פלגינן דיבורי' יש להכשיר העד וכנ"ל: