על שאלת רומעכ"ת וזה לשונו, אירע בקהילתינו שהיו יחד בחורים ובתולות, ויצא הקול שקידש בחור אחד את בתולה אחת בפני ע"א כשר, והזדקקנו יחד ב"ד הח"מ לדרוש ולחקור המעשה כתה"ק, והנה בא העד לפנינו ואיימנו עליו, ואמר בתורת עדות בפני המקדש בזה הלשון, וויר זענין צו זאממען געוועזין בחורים ובתולות, האט המקדש אן געפאכגען צו רעדין פאן איינען דער האט חתונה געהאט, ער האט ניכט קאנען דאס גלאז צו ברעכין נאך הערא פאנגט ער אן פאן איינען וואס האט קערצליך חתונה געמאכט ער האט ניכט קאנען לי זאגען, ער פראגטע נאך הערא ווער האט איין רינג, ער זיהט דיא בתולה האט איין ריכג, זאגט ער גיב עס מיר, ער ציהט איהר אויס דאס ריכנ, אונד אויף דען אנדרען פינגער אנגעטוהן, אונד זאגט הר"א מקודשת לי, שאלנו להעד אם אמר המקדש קודם שעושה כן להיתול, דאס ער נור שפאסטן ווילל, השיב, איך דענק ניכט אויב ער דיזעס זאגטע אדער ניכט, דער עד זאגט וויא ער פראגוע נאך איין רינג, האט דיא בתולה דיא האנד געלאנגט, גם זאגט העד דער מקדש האט ניכט געזאגט צו מיר דאס איך זאל איין עדות זיין:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק מ״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.