לפענ"ד יש להקל בהפ"מ, אחרי שהפר"ח וכנה"ג דנו רק על קריעת בשר החיצונה, אבל לא על חשש נקיבת המעיים, גם בשו"ת בית יעקב אשר בנה הפרי תבואה יסודו עליו כתב להקל בבדיקת איברים הפנימים, ומ"ש הפרי תבואה דאם שהה זמן רב יש לחוש לנתרפא, זה אינו, דרק בושט מחמרינן, אבל לא בעלמא, דהרי בבה"כ מקילין בנקב מצד אחד, ואף דהש"ך (סי' מ"ח) כתב הטעם, דכיון דל"ש אכלה בי' ופעי' בי' א"כ מי החזירו למחט עיי"ש. מ"מ אין זה עיקר הטעם, דהרי הדבר פשוט דמקילין אף בלא נמצא המחט, ומכירין שהיה ע"י מחט, אע"כ דרק בוושט דרגיל לנקוב כולו, גם כיון שהוא אדום אם נתרפא אין רושם ניכר בו, אבל בעלמא הי' ניכר רושם, לזה נ"ל להקל בהפ"מ על ידי בדיקת איברים הפנימים, כן נראה לענ"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ל״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.