תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק כ״ב סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

יפה הורה רומעכ"ת נ"י דהל' דפדיון אין מחשבין לשעות, ואם נולד שעה קודם סוף היום נחשב ליום א', ולאחר שיעברו עליו עוד כ"ט יום הלילה שלאח"כ הוא ליל ל"א כלו כטי"ב, לזה ראוי להמתין י"ב שעות ואח"כ חלה זמן הפדיון לכ"ע, ואף דמה שכתב מעכ"ת נ"י דלא מצינו מעל"ע רק בקדשים ובבתי ע"ח, זה אינו מספיק כ"כ, דנהי דכ"כ תוס' נדה (דף מ"ז ע"ב) מ"מ בערכין (דף ל"א) כתבו תוס' ב' שיטות בזה, ואף דהב"ח וט"ז ומג"א (סי' נ"ג) כתבו דיכול להתפלל ערבית דנעשה גדול בתחילת הלילה, י"ל בדרבנן סמכינן על הפוסקים דלא בעי מעל"ע, ואולי באמת להוציא אחרים בקידוש וכן בבהמ"ז אם האחרים אכלו כדי שביעה, י"ל דאף דבדקו אותו והביא ב"ש, מ"מ חיישינן דעדיין לא כלו לו יג"ש דבעי' מעל"ע, ואף דמסתימת דבריהם לא משמע כן, מ"מ י"ל דכיון דרוב הפוסקים שסתמו דבריהם, משמע דס"ל דלא בעי' מעל"ע סמכינן עלייהו אף בדאורייתא. אבל מ"מ בפדיון דהוא אפוקי ממונא לא מפקינן, כיון דאיכא דסברי דבעי' מעל"ע, עי' ש"ך יו"ד (ססי' קע"ז) ועי' בתשובת מהר"י לבית לוי כלל ג' סי' נ"ג) בארוכה, ובתשובת תורת חיים למהרח"ש (ח"ג סי' י"ז):
נחלת הכלל · Vienna, 1889

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.