תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק כ״א סימן ז׳

והנה בפשוטו יקשה על זה, דלמא באמת ס"ל לר"נ דסרכה הוי ודאי נקב, ומה דהיקל בלא העלתה צמחים, היינו משום הך ס"ס, ספק מדופן, ואת"ל מריאה דלמא הוא מנקבים שעומדים להסתבך, ובהעלת צמחים דודאי ליכא ס"ס, אמנם ג"ז יש ליישב, די"ל דהמקשן ס"ל דר"כ מיירי בסתם בין במקום רבותא בין שלא במקום רבותא, ולזה מדמכשיר בלא העלתה צמחים אף שלא במקום רבותא, ע"כ דהס"ס הוא משום דשמא אין הסרכה מחמת נקב, ולזה פריך בהעלתה צמחים נגד רביתא לתכשר, דהוי ג"כ ס"ס, ספק מחמת נקב וספק דסופו להסתבך. והתרצן דמוקי לדר"נ רק שלא במקום רביתא ליכא קושיא כיון דמוקי דר"נ לא מיירי בכל גווני לוקמי בהיפוך, דמיירי דוקא במקום רביתא, דזהו רק בלא העלתה צמחים כשר, וס"ל דאין סרכה בלא נקב, הא ודאי אלא דמקום רביתא הוי ס"ס ספק דופן, וספק דעומד להסתבך, ובהעלתה צמחים דודאי מריאה טריפה, בזה י"ל דא"כ הא דאוסר אבימי יצטרך לומר דחולק על הדין דסביך בבשרא, דס"ל דלא מהני, לזה ניחא להש"ס לומר יותר דאין בזה פלוגתא, ואבימי דאסר היינו רק שלא במקום רביתא, ופליגי אם סרכה הוא ודאי נקב או לא. ולפ"ז עלה לנו לדינא אף דקיי"ל כאביני וקיי"ל כרבינא דבעי דוקא סביך, מ"מ בלא העלתה צמחים אף בלא סביך כשירה, דהוה ס"ס, ספק דופן וספק דסופו להסתבך: