ולפ"ז ניחא הא דלא נקט הש"ס ק"ה, היינו דלר"י לשיטתיה ליכא יתור בק"ה די"ל דזכור ושמור לא אתי' לנשים רק לחייב סומא כיון דישנו בשמירה דהא מחוייב הוא במצות ל"ת איתא בזכירה וא"כ מצה וקד"ה תרווייהו צריכי ולא אייתר רק שמחה והוי רק ב"כ דמלמדי' מש"ה צריך למנקט שמחה, ולפ"ז ניחא מה דפסק הרמב"ם דלא כאביי דאשה בעלה משמחה והיינו כיון דבררנו דצריכים לבא דהוי ג' כתובים משום שמחה, וא"כ התינח לאביי מצי סבר דאשה בעלה משמחה דלדידיה ס"ל לר"י דתפלין הוי מעשה"ג ממילא ליתא לפירכת הש"ס אבל לדידן דקיי"ל נשים עם בפ"ע, ומוכח דלר"י הוי תפלין מעשלהז"ג א"כ מכח פירכת הש"ס מוכרחין לומר דהוי מצה ושמחה ג' כתובים א"כ מוכח דנשים חייבות בשמחה ודו"ק:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קנ״ג סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
