תו כתב מעכ"ת לתמוה במ"ש הה"מ פרק כ"ג מהל' מכירה במוכר עבדו לקנס הוי ב' מי יימר, דדלמא מודה ומפטר הא הרמב"ם פסק פ"ג מהל' גניבה היכי דאינו מתחייב בבאו עדים אח"כ, לפום רהיטא י"ל דהה"מ ס"ל כדעת רש"ל פ"ז דבב"ק ביש"ש, דדוקא בקנס דטביחה איתא להאי כללא, אבל לא בקנסות דעלמא, והוכיח כן מסוגיא דמשביע עידי קנס שהוקשה ג"כ להמ"ל עיי"ש, אבל זה אינו, דהה"מ עצמו כתב פ"ט מהל' נזקי ממון דבכל קנסות הדין כן, ועיין בלח"מ פ"ד ה"ח שם דהקשה דהשמיט הרמב"ם אוקימתא דתפס, ויקשה פרכת הש"ס לימא אי מהדרנא מדינא ומפטר עיי"ש:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קמ״ח סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.