ובעיקר קושייתו לק"מ, דלכאורה קשה אמאי לא אמרינן בקיצור, דעבודה אינו דוחה לצרעת היא עשה ול"ת, וצ"ל דמ"מ הי' מוכח דצרעת חמיר משבת, דהרי עבודה דוחה שבת, אף דהוא עשה ול"ת ואינו דוחה צרעת מש"ה קאמר דאינו ראיה די"ל דשבת נדחה דהוא בעידנא משא"כ צרעת, א"כ י"ל בודאי שורש הטעם דהוי עשה ול"ת, אלא דמחלק דעבודה אף דחמיר כ"כ דדוחה עשה ול"ת דשבת, היינו כיון דהוי גם בעידנא, אבל צרעת כיון דהוי עשה ול"ת גם אינו בעידנא לא דחי. ובההיא עניינא נתקשייתי בתוס' שבת שם, הא דלא ילפינן מעילה בצרעת דבכ"מ עשה דוחה לל"ת ועשה, היינו די"ל דחמיר מילה דנכרתו עליה י"ג בריתות, וקשה לי, א"כ איך אמרינן שם (דף קל"ב) ר"א אמר דטעמא דאין מילה שלא בזמנו דוחה יו"ט דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה, נילף ממילה שלא בזמנו דדחי' צרעת אף דהוי עשה ול"ת, ה"נ לדחי יו"ט, וצ"ע, אח"ז ראיתי שהמהרש"א הקשה כן:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קמ״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.