ובעמדי בענין זה קשה לי בתוס' בב"מ (דף ס"א ד"ה לעבור עליו) וא"ת והיכי ס"ד למימר גזל גוי, ועי' מהרש"א דכתב לתרץ קושיית תוס' דאי לאו רעך הוי מוקמינן לא תגזול לגזל ממש, ולאסור גזל נכרי דלא נפקא מריבית ואונאה עיי"ש, ולדידי קשה אף עתה דכתיב רעך דלמא לא תגזול בגזל ממש לגוזל גר תושב דלא ממעט מריעך, כדאיתא בסוגיא דהמקבל וזה א"א ללמוד מריבית, דהא בגר תושב ליכא איסור ריבית, כדאיתא בב"מ (דף ע"א ע"א) וצ"ע, ויעויין בהרמב"ם ריש הלכות גזילה, איזה גזל וכו' איזה עושק וכו', ותמהו האחרונים, דהא בר"פ א"נ מסקינן דלא תגזול מיירי ג"כ בעושק ולעבור בב' לאוין, ולענ"ד דלכאורה קשה למה דאמר רב כהנא בב"מ (דף נ"ב) דאין אונאה לפרוטות, א"כ בפחות מאיסר ליכא ללמוד גזל מריבית ואונאה, דהא ליכא אונאה בפחות מאיסר, ע"כ צ"ל דרבא ס"ל כלוי דיש אונאה לפרוטות, א"כ לפי ההלכה דפסק הרמב"ם פי"ב מהל' מכירה דאין אונאה לפרוטות איצטרך קרא לגופא לגזל פרוטה, כן נראה לענ"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קמ״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.