הנה מצינו כמה פעמים דמי שהחזיק במצוה זכתה לו, ואינו יכול לסלקו, כמפורש בש"ע (סוף סי' קנ"ג) לענין גלילה. וכן האריך בהריב"ש (סי' רע"ב) בענין התנהגות רבנות, והביא דברי הירושלומי הוריות דבי הושיעי' ודבי פזי הוו עלין ושאלין בשלמא דנשיא כל יומא, והא אילן דבי הושעי' עאלין קדמאי, ונפקי קדמאי, אזלי אינון דבי פזי ואיתחתנין בנשיאה, בעיין מיעל קדמוהי, אתין ושאלין לר' אמי, אמר להון והקימות את המשכן כמשפטו, וכי יש משפט לעצים, אלא קרש שזכה להנתן בצפון ינתן בצפון, בדרום ינתן בדרום עיי"ש, מבואר דכל מילי הן במצוה, הן דכבוד אין לשנות ממי שהחזיק בה, וכיוצא בזה אמרינן גיטין (ספ"ה) דמערבין בבית ישן משום חשדא, וכתב המהרי"ק בשו"ת (סי' ל"ג) דבודאי בלא"ה מה"ת לשנותו ול"צ לטעמא, אע"כ דבא לומר אפילו היכי דאיכא טעם לשנות, אין משנין משום חשדא, ומזה פסק שם במי שהוחזק להתפלל בביתו דאין יכולים לשנותו, דשייך בי' ג"כ טעמא דחשדא, שלא ידונו עליו שיש אצלו אנשים שאינם מהוגנים, וגם יכול לומר שאינו רוצה לטרוח לילך למקום אחר עיי"ש, וכל זה מבואר בפוסקים ראשונים ואחרונים. אך מ"ש מעכ"ת לדמותו למ"ש המג"א (סי' קנ"ג סמ"א) במי שהוחזק ביתו לבה"כ, דמ"מ רשאים קצת להתפלל בבית אחר כיון דגם בביתו מתפללין, ה"נ בנ"ד שהניחו לכל מוחזק תפילה אחת, תו אין כאן חשדא, אין הנידון דומה לראיה, דהתם תמיד מתפללים בביתו ג"כ, אבל בנ"ד דמזה התפילה שמסלקים אותו בזה נוטלין זכותו לגמרי ממנו, ובודאי גם בבה"כ אין רשאים לבטל התפילה, א' כמו שחרית או מנחה ולקבעו בבית אחר, ואף דבבה"כ לטעמא דחשדא י"ל כיון דמתפללים לפרקים בביתו תו ליכא חשדא, מ"מ לא ידח טעמא דמהרי"ק דיכול לומר אין רצוני לילך ולטרוח למרחוק, וזהו שייך גם הכא, הגע עצמך בחזקת גלילה, הכי נאמר דיכולים הקהל לסלקו וליתן לו גלילה אחת בחודש, ה"נ לענין תפילה דומה לגלילה, ויכול לומר אין רצוני לוותר מצוותי, לעמוד לשרת ד' מגרוני, ונ"ל דגם בבית הכנסת יכול לטעון מה"ט דאין רצונו לבטל זכותו שיהיה קיבוץ הקהל לקדש השם בביתו אף פעם אחת. ומה"ט תמיהני על המהרי"ק דחתר למצוא טענה שלא לשנות מקום התפלה מחמת חשדא, או שיאמר שאין רצוני לטרוח לילך למקום אחר, ולא נקט טעם מרווח דכבר זכה במצוה זו שיהיה זכות התפלה בביתו דוקא וכההיא דגלילה, וצ"ע:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק י״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
