מ"ש אחי רומפכ"ת שהציע קושייתי לפני חתני הגאון מוהר"ם נ"י אב"ד דק"ק פרעשבורג מה ששמעת ממני ברש"י בב"מ (דף צ"ו ע"א ד"ה עבד לאו בר מצוה וכו') דבעי' דומיא דמשלח וכו' דמבואר דהך סברא דבעי' דהי' השליח שייך באותו דבר ילפינן מגם אתם, א"כ היכי פרכינן קדושין (דף מ"א) הא למ"ל קרא מדר"ח ב"א א"ר נפקא, הך גופא ילפינן לה מהך קרא דגם אתם, וחתני הגני' העלה לתרץ למה דהקשו הראשונים על רש"י הנ"ל דהא גם העבד שייך בדיני שאלה לענין דיתחייב לשלם כשישחרר, ולזה י"ל דמה"ט כיון דמקרי איתא בהך מלתא ליה הוצרך רש"י להסביר דמ"מ כיון דאינו ממש כמו המשלח, דהא מ"מ עתה א"צ לשלם מהעטינן ממה אתם, אבל בעלמא היכי דליכא כלל בדנפשיה ידעינן מסברא דאינו בר שליחות, וכבודך הגדולה הסכים לזה, ואני לא ידעתי עד מה, דהתינח אם הי' מקשה הש"ס בקדושין מסברא דלמ"ל קרא הא ליתא בדנפשיה, הי' אפשר לומר כן דס"ל להש"ס כזה מסברא, אבל מדפריך ורחב"א אר"י נפקא ולא מסברא, א"כ מנ"ל דרחב"א אמר כן מסברא דלמא יליף זה מהך קרא דגם אתם, כיון דחזינן לפירש"י דראוי לדרוש הך דרשה מהך קרא דגם אתם וצ"ע:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קל״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.