אולם אעפ"כ דברי השער המלך תמוהים דהא לר"ל דחצי שיעור ממותר מה"ת ולית כאן כלל איסור טמאה בדבר שיש בו רק כזית בשר גידים ועצמות, וא"כ ע"כ גזה"כ הוא דכיון שבשרו אסור לית כאן איסור אמ"ה, ואין הטעם משום דאין איסור חל על איסור, ולפ"ז נראה בעיני ליישב היטב קושיית מהרש"א על התוס' הנ"ל ד"ה ומ"ס לאו לאברים אמאי לא הקשו כן על ר"י עיי"ש, די"ל דעל ר"י לא הו"מ להקשות דהי' יכול לומר כנ"ל, דטעמא דקרא בטמאה דאין איסור חל על איסור, אבל היכי דהוי איסור ב"א חייל, אבל לר"ל לשיטתי' דס"ל ח"ש מותר מה"ת, א"כ ע"כ אין זה טעמא דקרא רק גזה"כ דבעינן בשרו מותר, א"כ גם בב"א לא חייל, ומה דהקשו בד"ה מ"ס אצא ס"ל לר"י איסור מוסיף אף דלר"י שפיר י"ל כנ"ל, היינו כיון דבאמת מוכח מכח קושייתם השניה על ר"ל דצ"ל כתירוצם דדרשינן כל שבשרו מותר, והיינו דפסיקא ליה לתלמודא כן בפשיטות דאלו היה ס"ל לר"ל דהוי ב"א היה חייל דדרשינן כל מי שבשרו מותר א"כ אין ראיה מטמאה לטריפה, מש"ה שפיר הקשו:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קל״ו סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
