תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קל״ה סימן ד׳

ולרווחא דמלתא לתרץ לו עוד, עיין גיטין (דף ס"ד ע"ב) צרור וזרקו, ובתוס' שם ד"ה שתופי מבואות ובהר"ן שם, תמצית דברי הם דס"ל לר"א דבכל מילי דאיתא בדנפשיה גם קטן יכול להיות שליח, ואנן קיי"ל כשמואל דבכל ענין אין קטן יכול להיות שליח עיי"ש, וצ"ל לר"א הא דקתני במתני' קטנה שאמרה התקבל וכו', היינו דכמו דקטנה א"י למכור וליתן ה"נ א"י להשוות שליח במידי דלחובתה, אבל היא נעשה שליח לאחרים, וההיא מתני' דספ"ב דגיטין הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחש"ו, צ"ל הטעם דקטן ליתא בדנפשיה, דהא קטן לאו בר גיטין הוא, ובאמת קטן דוקא, ולא קטנה דהיא יכולה להביא גט דבת גיטין היא, או דמיירי בח"ל ומטעם דקטן לאו בר עדות לומר בפ"נ וכדמוקי שם ר"י ההיא דסומא, וכיון שכן דלר"א אין גריעותא בשליחות קטן, ממילא כמו דנערה היא מקבלת הגט דכחצר אביה דמיא, וע"כ דמקרי איתא בדנפשה כיון דבת גירושין היא ויש לה יד לקבלת הגט אלו היא יתומה, אלא דיד אביה מעכב עליה, עכ"פ יהיה מאיזה טעם שיהיה כיון דנערה נעשית שליח דאביה ה"נ קטנה, דלענין אי מקרי איתא בדנפשה אין חילוק בזה בין קטנה לנערה, אלא לדידן דקיי"ל כשמואל דבכ"ע קטנה א"י להיות שליח, מש"ה פסק הרי"ף דקטנה אביה ולא היא ואף דמשמעות הרי"ף פ"ו דגיטין דשמואל ס"ל דאפי' מדרבנן אינה זוכה לאחרים, א"כ אין הכרח ליסוד של תוס' הנ"ל, די"ל רק מדרבנן זוכה לאחרים, מ"מ בלא הכרח י"ל כן דהא ס"ל דאפילו מדאורייתא זוכה לאחרים, ולשמואל אפי' מדרבנן אינו זוכה וכיון שכן ממילא ליכא קושיא דלא בעי למפרך מהא דכי מטא גיטא לידי' אגרשה, דדלמא ר"נ ס"ל כר"א, מש"ה אף אם כחצר אביה דמי הדין דמקבלת גיטה ודו"ק: