ואגב אזכיר לרומעכ"ת מה דנראה בסוגיא זו, דבחולין דחי דלמא ע"י גומרתא, והא בפסחים (דף פ"ד ע"ב) מבואר דאף בגומרתא אסור לאביי משום פקע, ולרבא משום פסידא דקדשים, [ואף דבלא"ה א"א לאכול המוח, צ"ל דמ"מ אסור להפסיד הקדשים בידים לשורפן.] ונ"ל דהא התם כתב רש"י משום פקע שמא מחמת הגחלת יפקע, משמע דהוי רק ספק שמא יפקע, וכן בההיא דרבא משום פסידא דקדשים אמרינן שם דלמא אכיל נורא ממוח דידיה, משמע ג"כ דהוי רק ספק, א"כ כל כמה דלא ידעינן דאזלינן בתר רובא שפיר י"ל דבדיק ע"י גומרתא דהוי ס"ס, ספק שלא יפקע ולא אכיל נורא ממוח, ספק שמא הוא טריפה ואין בו משום ש"ע ולא משום פסידא דקדשים:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קל״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.