תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קל״א סימן ג׳

נ"ל דלק"מ, דאף לס"ד דמקשה דפריך והא מדקתני סיפא מבואר דהי' ס"ל דלאביי ניחא, דרישא לאו בטומאה וטהרה, ומשתטיל למים היינו דהוכשר, מ"מ לפי מה דמשני לרבא דרישה בטומאת חולין וסיפא בטומאת חלה, דבטומאת חולין מותרת לסייע לא מצינו דיחלוק בזה אביי, די"ל דגם לאביי מותרת, אלא דלאביי חידושא דרישא הן מחמת חשש מעשרות הן מחמת חשש טומאה דחולין מותרת דאביי ס"ל דע"ה סתם קתני משמע אף בחשודה, אבל מ"מ מודה דגם משום טומאת חולין מותרת לסייעה, וגם בתוס' לא מצאתי כ"כ מפורש, דמה דכתבו ד"ה רבא אמר וכו' אביי מיקל טפי י"ל כוונתם לפי הס"ד אליבא דאביי הוי סברא הפוכה ממה שהוא במסקנא במפורש אליבא דרבא, וכן במה שהקשו בתוס' ד"ה רישא וכו' מההיא דפ"ק דנדה עד שלא גלגל עיסה וכו' היינו ג"כ דלס"ד דהש"ס דלאביי אסורה לסייע בטומאת חולין, איך יפרנס הך מתני' דעד שלא גלגלה אך מ"מ יותר נראה בפשטות דברי תוס' דס"ל הכי לקושטא דמלתא, דלאביי הוא ההיפוך מרבא, דבחשודה על המעשרות מותרת לסייע ובחשש טומאת חולין אסור לסייע, וראיה לזה מדהוצרכו לדחוק בד"ה אמר אביי וכו' דאליבא דרבא משני, ואי נימא דלמסקנא גם אביי ס"ל בזה כרבא, דבטומאת חולין מותר לסייע, א"כ גם אליבא דנפשיה הוצרך אביי לאוקמי בכהן חשוד לאכול תרומה בטומאה, אך מ"מ אין בזה תפיסה על הרע"ב, דאדרבא מהך גופא שלא נדחוק דאביי אליבא דרבא משני, וגם לדחוק דאביי ורבא פליגי בסברות הפוכות יותר י"ל באמת דלמסקנא לא פליג אביי בזה על רבא דבטומאת חולין דקיי"ל מותר לסייע ופליגי רק במעשר, דלאביי גם בזה מותר לסייע, ולרבא אסורה לסייע, ומה דאפשר למעט בפלוגתא עדיף, ודברי הרע"ב כפשטן, ואדרבא כמעט צ"ע על התוס' דמיאנו בזה: