נראה דלק"מ, די"ל דמתני' מיירי בהודה בפני ב"ד ודנין על ראייתן ול"ש להאמינו במגו במה דידעו הב"ד דמשקר, ואף דתוס' גיטין (דף ה') הביאו ראיה ממתני' הנ"ל דבמודה בפני עדים א"י לומר טעיתי במגו דפרעתי, הרי דלא ניחא להו לאוקמי בהודה בפני ב"ד, דא"כ אין ראיה משם, דדלמא דוקא בב"ד דייק יותר, משא"כ בעדים, עי' ש"ך חוה"מ סי' פ"א, היינו דמלישנא דהש"ס שבועות (דף מ"א) והא הכא דתבעי' בעדים וכו' משמע דמוקי בהודה בעדים, והיינו באמת לפי ההלכה דקיי"ל דמגו במק"ע לא אמרינן, אבל ר"ח י"ל דמוקי לה בהודה בפני ב"ד:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ל סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.