תו הקשה מעכ"ת על שיטת ר"י בטור סי' פ"ט דבשכרו שלא בעדים וטוען פרעתיך קצת דא"נ במגו דלא שכרתיך דהוי מגו דהעזה, אמאי לא נאמן במגו דשכרתיך בכך וכך, בפשוטו י"ל כיון דידוע מסתמא שיווי המלאכה, אינו רוצה לומר ששכרו במעט נגד דרך העולם, דנראה כמשקר אלא דמ"מ עדיין קשה, דנאמין לו במגו דלא שכרתיך, אף דהוי מגו דהעזה, הא מסוגיא מדפרכינן משבועות שומרים מוכח דשורש מגו דלא שכרתיך הוי מגו דהעזה, וכמ"ש תוס', דכשטוען פרעתי וחשוב השכיר דמחמת טרדה שכח, א"כ כי היכי דלדינא נאמן לומר פרעתי כולו במגו דלא שכרתיך אף דהוי מגו דהעזה, וע"כ דלגבי תקנת שכיר אקילו, דבממגו כל דהו אוקמי אדינא א"כ גם במודה במקצת ניקום אדינא דהי' נאמן הבעה"ב בשבועה במגו דלא שכרתיך, ואולי י"ל כיון דחזינן דפרכינן משבועות שומרים ולא מכל מודה במקצת דעלמא, היינו כמ"ש תוס' דמהודאה לכפירה הוי העזה יותר וא"כ מדמי הש"ס מגו דהעזה מכפירה לכפירה, דהיינו שבועת שומרים לההיא דשכיר, ולמסקנא אמרינן בשכיר מגו דהעזה, כיון דרק משום תקנה הוא במגו כ"ד אוקמי אדינא, ומ"מ מצינו רק במגו דהעזה עכפירה לכפירה, אבל במגו דהעזה מהודאה לכפירה זה יותר גרוע ולא אמרי' ואין כאן מקום להאריך יותר וראיה לזה דאל"כ יקשה היאך אר"י עד שתהא שם מקצת הודאה, הא כיון דכופר בכל לא עשו תקנת שכיר ונאמן הבעה"ב, ממילא במודה במקצת נאמן במגו דכפר הכל, אלא ע"כ דמהודאה לכפירה לא אמרינן מגו אף לענין תקנת שכיר, ומה"ט תמוה לי דברי תוס' ב"ב (דף מ"ו) ד"ה אלא לאו וכו', ועוד הכא ליכא האי מגו כיון דמודה במקצת וכו' הא פשיטא שכן הוא, דהא לר"י כל מודה במקצת בשכיר יש לו מגו דכופר הכל, ומה הקשו בתירוצם הא', וצע"ג:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק ק״ל סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
