ומ"ש מעכ"ת הרב נ"י להשיג על הכו"פ דבשכח הל' שחיטה דהוי ס"ס, דספק אחד מתיר יותר מחבירו לענין הבהמה דשחט רבע שעה מקודם דל"ש לשמא עתה שכח, אבל אידך ספק שמא מ"מ שכח שפיר מהני גם בבהמה זו, והקשה מעכ"ת דא"כ גם בסכין נימא הכי, דהספק שמא עתה נפגם שייך ג"כ בסכין קטן שאין בו כמלא צוואר חוץ לצואר משא"כ אידך ספק דשלא במקום פגימה שחט ל"ש בסכין זה זהו טעות, דבסכין דשחט עתה בסכין ארוך, דהא בקטן ליכא ס"ס, וא"כ איך שייך לומר דמתיר יותר אלו הי' הסכין קטן והא ס"ס שעתה ששחט בסכין גדול אין צד אחד מתיר מחבירו ובההיא דהכו"פ דמסתמא שוחט בתמידות ושחט זמן רב, וגם מזמן קרוב, והספק על כל הבהמות בזה שייך סברת הכו"פ הנ"ל:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קכ״ח סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.