ודרך גררא אזכיר לרו"מ מה דראיתי מלתא דתימא בכו"פ שם סק"ו ד"ה ובחידושי וכו', דטבל הוי ישל"מ, ובמחכ"ת שגג בזה, דלענין ספק ל"ש לדונו כדבר שיל"מ, דאנו אמרינן שמא כבר הפריש ואם יפריש שנית הוא מפסיד בהפרשתו, ודוקא לענין ביטול אמרינן כיון דיכול להפריש ממקום אחר על המעורב ואינו מפסיד כלום ע"י התערובות מאלו הי' בעין, מש"ה אמרינן לדונו כבעין ולא לבטל, והכי מוכח, דהרי כמה פוסקים בנכרי המביא בצים לשוק בי"ט דלא אזלינן בתר רוב דנולדים מקודם דהוי דבר שיל"מ, א"כ יהי' דמאי אסור מדינא דנהי דרוב ע"ה מעשרין, הוי דבר שיל"מ, א"ו כנ"ל, כיון דראוי לדון שכבר הופרש אם נחייב להפריש שנית הוי הפסד, וק"ל:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קכ״ח סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.