זהו רק דקדוק על גדול האחרונים דבפשוטו בא לומר דרך קושי' על לשון הש"ע דהדלקה עושה מצוה, משמע דתליא בזה, וע"ז כתב דלא תליא בזה, דלכ"ע לא יצא דהרואה, ומה דהביא זה בשם היש"ש אף דהם דברי תוס' מפורשים ריש ערובין וריש סוכה, היינו די"ל דכתב רק למ"ד הנחה עושה מצוה, הטעם דהרואה אומר וכו', כמו בהדליק בפנים והוציא לחוץ, אבל למ"ד הדלקה עושה מצוה לא אמרינן כלל סברא זו, והטעם בזה ובזה רק מטעם דהדלקה במקומה בעי' ואף דבהי' תפוס ועומד צ"ל לטעמא דהרואה, מ"מ י"ל דבהנך ל"ש כ"כ דהרואה יאמר, וכמ"ש הט"ז סי' תרע"ה לזה הביא דברי היש"ש דכתב כן לקושטא דמלתא, דלענין הך סברא לא מצינו פלוגתא, ובאמת הא המחבר ג"כ ס"ל כן, דהרי בסי' תרע"ה כתב בהדליקה בפנים הטעם דהרואה יאמר, הרי דס"ל אף דמוכח כן רק למ"ד הנחה עושה מצוה, מ"מ גם לאידך מ"ד דהדלקה עושה מצוה אמרינן הכי, א"כ ה"נ גבי הדליקה למעלה מך' הו"ל להש"ע למנקט טעמא דהוא אליבא דכ"ע, וביותר נראה דכוונת המג"א לדינא, דהרי בסי' תרע"ה סק"ב סותר לדבריו בסי' רס"ג ס"ק כ"ג, דכתב לדייק מדנקט הדליק בפנים ולא הדליק בחוץ, מוכח דבחוץ ממקום למקום שרי, והרי דיוק זה מוכרח אף למ"ד דהנחה עושה מצוה דהטעם משום דהרואים, מדלא נקנט יותר הדליק בחוץ והניח מממקום למקום, מוכח דהטעם דהרואה רק ע"י שהרואה יראה שאינו מדליק במקום הדלקה יאמר דלצרכו הוא דאדליק וכן מה דדייק שם נהיש"ש דמשמע בהדליק תוך ך' והניח למטה יצא, א"כ ממילא לדידן דבפנים מקום שמדליקים יהי' דיוצא, וליכא טעמא דהרואים וצ"ע:
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קכ״ה סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
