ומה דהקשה חתני מעכ"ת אחרי דהטור כתב כהתוס' דאם החצר לפני בית מדליקים על פתח החצר, א"כ אמאי שני הטור ללשון הגמ', הא לשיטת תוס' הפשוט כמ"ש תוס' דעולה לב' בני אדם כמשמעו, בפשוטו לק"מ, דודאי אין כוונת הטור לפרש בכוונת הסוגיא, דהא להדיא איתא לשני בני אדם אלא דהטור ס"ל בפשט הסוגיא כתוס', אלא די"ל לפי המנהג דהשתא דהכל עושים כמהדרים מן המהדרים, דמוסיף והולך וממילא לא ידליק יותר מאיש וביתו כדכתב הטור מקודם וכשיטת תוס', וס"ל להטור מה"ט גם בב' בתים פתוחים לחצר, נהי דמדינא מחוייבים להדליק כל אחד, מ"מ עכ"פ ראוי שלא יהיה סמוכים זה לזה ממש, ויהיה מקום מיוחד לכל אחד, וכמ"ש מהר"א לשיטת הרמב"ם דעושים ב' הידורים אלא דהטור ס"ל דג"ז אינו מספיק, וטוב יותר להדליק רק נר איש וביתו, אבל מ"מ היכא דלא אפשר כמו בב' בתים הפתוחים לחצר קיימא סברת מהר"א דלא יהיה מקום א', א"כ נר שיש לו ב' פיות ודאי הוו סמוכים, לזה נקט הטור דעולה לב' נרות בליל ב':
תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קכ״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vienna, 1889
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות רבי עקיבא איגר תניינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.