תשובות רבי עקיבא איגר תניינא · חלק קי״ד סימן י״ב

והנה לכאורה יש לעיין דאמאי כתב הרא"ש דודאי להחזירו לבעל לגרש בההוא דבעי סי' מובהק וכו' הא מ"מ הוי תרתי למעליותא, הא' חזקה דאינה מעיזה, והב' סי' שלו דאינה של יב"ש אחר ומתגרשת בגט זה, וחשבתי לומר דכוונת הרא"ש להחזירו לבעל היינו במתני' דנמלך דדייקינן דאמר תנו נותנין, וכן בברייתא אם הבעל מודה דמוקמי' בסי' בזה במתני' דגם היא אינה בפניו לומר להבעל גירשתני, ובברייתא דמודה כיון דגם הוא אומר שגירשה ליכא חזקה כלל בזה בעינן סי' מובהק, אבל באומרת גירשתני והוא מכחישה בזה אם רוצה לגרש בגט זה עכשיו מהני סי' אמצעי להוציא מחשש ב' יב"ש, אבל לפ"ז יקשה במ"ש הרא"ש אח"כ גבי הוא אומר בחפיסה דינתן לו לאו להתגרש בה, היינו היכא דצריכים לסי' דידיה במקום שיש חשש יב"ש אחר], והא בכה"ג דמכחישים הבעל והאשה מהדרינן ליה לגרש אותה, כיון דמסייע חזקה דאינה מעיזה, ולזה נראה דהחילוק כך דדוקא בהיא נותנת סי' דהחזקה דאינה מעיזה וסימנים דידה מסייעים להדדי, דשניהם מורים דנתגרשה בגט זה אבל בהא אינה נותנת סימנים רק דהוא אומר דבחפיסה, דיהא מוכח מכח זה דהוא אינו מיב"ש אחר, בזה אין החזקה וסימנים מסייעים להדדי דהחזקה מורה דנתגרשה, והסי' דידיה אינו מורה רק לגרש אותה בגט זה, מש"ה כיון דאינם מחזיקים להדדי על ענין אחד א"י לגרש בה דחיישינן ליב"ש אחר, ול"א דע"י שנותן לה גט זה עתה לגירושין יש לה ב' ראיות דמגורשת החזקה והסימנים כיון דלא מסייעים להדדי על ענין אחד ודו"ק: